טבעי זה לא תמיד בריא יותר

טבעי זה הכי בריא?

הטרנד הבריאותי הוא הטרנד השולט בשנים האחרונות ואיתו הבלבול לגבי ההבדל בין טבעי, אורגני וכימי. הבעיה מתחילה בזה שלאנשים שונים יש הגדרות שונות לגבי המונחים האלו והבלבול חוגג. בנוסף, ההגדרות השתנו עם השנים ועדיין משתנות כך שהבלבול רק מתגבר והגיע הזמן לעשות סדר.

אז מה זה טבעי?

לפי המילון טבעי הוא “כל דבר שמקורו בטבע ושאינו מלאכותי או מעובד”. הגדרה זו כוללת לרוב גם חומרים שעברו עיבוד מינימלי כמו שמנים שעברו כבישה קרה, שמנים אתריים שעברו זיקוק, מחצבים שנכרו מבטן האדמה ועוד. חומרים סינתטיים שונים שיוצרו במעבדה מסווגים לרוב כ”לא טבעיים” גם אם מקורם טבעי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעיבוד זה מצריך מיכון שאינו נמצא בהישג היד של רובנו.

אז מה זה כימי?

האמת היא שכל החומרים בעולם הם כימיים במהותם כולל החמצן שאנחנו נושמות, המים שאנחנו שותות ואפילו אנחנו בני האדם מורכבים בבסיסנו מיסודות כימיים שונים. הקונוטציה השלילית שמשויכת למילה כימי היא לא תמיד מוצדקת ולעיתים אפילו שגויה, למשל פחמן דו-חמצני הוא אמנם רעיל אבל מצד שני הוא חומר חיוני לנשימה. גם חומרים משמרים שונים הם לרוב לא טבעיים אבל הם הכרחיים למניעת פטריות, עובש, חיידקים ועוד.

ומה לגבי אורגני?

כאן המקום להבחין בין כימיה אורגנית שהיא ענף במדע הכימיה לבין חקלאות אורגנית. בכימיה הכוונה לכל החומרים שמכילים פחמן והגדרה זו כוללת כמעט את כל מה שמסביבנו : אנשים, צמחים, מלחים, מים וכו’. בחקלאות אורגנית הכוונה לכל מה שלא רוסס בחומרי הדברה סינתטיים אבל היום ההגדרה התרחבה : כיום נכללים בהגדרה זו גם מוצרים שממש לא צריכים הדברה כלשהי מלכתחילה, למשל : מלח אורגני.

אז למה שיהיה לנו אכפת בכלל?

הרעיון של חיים בריאים נשמע טוב יותר וככה אנחנו מרגישות מחוברות לטבע. בנוסף, מוצרים טבעיים נחשבים לאמינים יותר ממוצרי מעבדה הודות ליעילותם שהוכחה במשך מאות ואלפי שנים. אבל הרעיון שמשהו בטוח יותר לשימוש כי הוא טבעי פשוט שגוי ואפילו מסוכן. למשל : שמני הדר שנמרחים על העור לפני חשיפה לשמש יכולים לגרום לכוויות.

הבטיחות מעל הכל

לכן מה שצריך לבדוק זה את בטיחות המוצרים ולא את האופן שבו הם נוצרו. למשל : חומרים רבים בטוחים יותר בצורתם הסינתטית מאשר בצורתם הטבעית ורק צורתם הסינתטית מאושרת לשימוש. למשל : תחמוצת ברזל בצורתה הטבעית לרוב מזוהמת עם מתכות כבדות ואילו מקבילתה הסינתטית נקייה.

למעשה במקרים רבים המונח “טבעי” משמעו “בלתי מפוקח” ואפילו הרבה יותר מכך : לעיתים קרובות העיבוד התעשייתי רק מגביר את יתרונותיו של החומר בצורתו הטבעית, למשל מעניק לאותה תחמוצת הברזל יתרונות נוספים שלא היו בצורתה הטבעית והמקורית. בנוסף, גם מוצרים סינתטיים שמקורם רעיל (למשל וזלין שמבוסס על נפט) עברו תהליכי עיבוד שונים שמבטיחים שימוש בטוח.

אז איך אפשר לדעת?

פה עליכן להשקיע ולבדוק באינטרנט על מחקרים או לשאול חברות שכבר ניסו. עם זאת, קחו תמיד בחשבון אפשרות לפעולה שונה של אותו מוצר על אנשים שונים (בגלל סוג עור למשל). אל תפסלו מוצרים מראש רק בגלל שהם מסונתזים ובידקו  את האחוזים שלהם במוצר: למשל בסבון חייבים להשתמש בחומר בסיס סינתטי אבל בסבונים טבעיים הם נמצאים באחוזים מזעריים. לסיכום לא כל מה שטבעי בטוח ובריא ולא כל מה שכימי מסוכן ורעיל.